למה ולשם מה הרציחה הזאת? לשם מה להוביל את הנוער לטבח?

4.10.1935

איום ונורא! אתמול פרצה המלחמה בין חבש[1] ואיטליה. הכל רועדים שמא יתערבו האנגלים בדבר והמלחמה תינטש על-פני אירופה כולה. איום לחשוב כמה מהר נוטים בני-אדם לשכוח. להמשיך לקרוא

איני יראה לעמוד בפני הדין. חטאתי לשם מטרה ורצוני היה טוב

11.10.1940, ערב יום הכיפורים

רצוני להתוודות, לתת דין-וחשבון לעצמי, לתת דין-וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי ומעשיי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפניי. להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה.
אתחיל את הווידוי בשם האנושיות. אין חטא בעולם שאינו נכנס השנה לתור העוונות, שבעתיים יותר מאשר כל השנים. להמשיך לקרוא

מה זה מות גבורה, קידוש השם? האפשר לקדש את השם כדבר נבדל מהחיים? היש דבר קדוש מהחיים?

23.4.1941

יוגוסלביה נפלה. ביוון נסוגים האנגלים והיוונים. בלוב קרבות קשים שתוצאותיהם עדיין לא ידועות. בארץ-ישראל קיפאון של חוסר-אונים, חוסר-הבנה ורצון. הכל מדברים על פוליטיקה. הכל יודעים שהחזית מתקרבת ואיש אינו מעז לבטא את השאלה: מה יהיה אתנו, אם הגרמנים יגיעו אלינו. המילים הכתובות על הנייר פשוטות הן, אבל כשעוצמים את העיניים לרגע ומקשיבים רק ללב, שומעים את דפיקות הפחד. לא לחיי אני מפחדת. הם יקרים לי, אבל יש יקר מהם. להמשיך לקרוא

מְדוּרוֹת מִלְחָמָה

בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בָּן-אָדָם. להמשיך לקרוא

לָמוּת?…

לָמוּת… צְעִירָה… לָמוּת… לֹא, לֹא רָצִיִתי
אָהַבְתִּי אֶת הַשֶׁמֶשׁ הַחַמָּה,
הָאוֹר, הַשִׁיר, נִיצוֹץ שֶׁל זוּג עֵינַיִם,
וְלֹא רָצִיתִי הֶרֶס, מִלְחָמָה.
לֹא. לֹא רָצִיתִי. להמשיך לקרוא

אַשְׁרֵי…

אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת,
אַשְׁרֵי הַלֶּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.
אַשְׁרֵי הַלְּבָבוֹת שֶׁיָדְעוּ לַחְדֹּל בְּכָבוֹד…
אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.

סרדיצה, 2.5.1944