שמחתי נורא. שמחתי על שמשתלם להיות טובה

4.11.1935

הערב הרגשתי כי אמנם כדאי לגלות טוב-לב. לפני כמה ימים משחתי בשמן את המחבט של ג'ורי , יחד עם המחבט שלי, כי התכוננתי לשים אותם ב"מחבוא חורף". כיוון שאני נמצאת במצב כמעט מלחמתי עם ג'ורי[2], לא רציתי לגלות לו את המעשה שעשיתי. היום העירה לו אמא, שלא יזכה לקבל את מעיל החורף שלו לפני שימשח בשמן את המחבט. אז פלטתי כי אין צורך בכך, כי כבר עשיתי זאת במקומו. ג'ורי הביט בי בהתרגשות רבה, ולאחר מכן נכנס אל חדר האמבטיה כדי להתרחץ. כשיצא משם ניגש אלי ואמר: "אניצ'קה שלי, יפה מאוד מצדך שמשחת לי את המחבט". אני חושבת שבעקבות מעשה זה הושב השלום אל כנו. שמחתי נורא. שמחתי על שמשתלם להיות טובה.

_____________________________

[1] אחיה של חנה. אב"צ

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s