כל מה שיכול להסב לנו, בתורת יהודים, נחמה, שמחה ומעט יופי – מגיע משם, מארץ-ישראל. כאן המצב מחמיר והולך

20.11.1938

רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף: ארץ-ישראל. כל מה שקשור בשאלה זו מדבר אל ליבי – כל השאר אינו חשוב. מובן, שבשיטתיות לומדת אני אך ורק דבר אחד – עברית. אני ממשיכה בלימוד זה באינטנסיביות רבה. אני כבר יודעת מעט. למשל, הנה כמה מילים: "גם יודהת קטן עברית"[1]. אווה מלמדת אותי. כמה היא נחמדה. איננה רוצה לקבל כל תשלום בעד עבודתה. אני "שוברת" את ראשי, איך אביע לה תודתי. כמו-כן אני משתתפת בחוג ללימוד עברית באמצעות הדואר. גם זה לא רע. כבר ברור לי שאבחר במקצוע חקלאי, ייתכן שאלמד לעבוד במשק חלב או בתעשיית גבינה. בחורה אחת, שכבר הייתה בא"י, השיאה לי עצה זו. היא סיפרה לי בהתלהבות רבה על החיים בארץ. כמה טוב היה להקשיב לדבריה! כל מה שיכול להסב לנו, בתורת יהודים, נחמה, שימחה ומעט יופי – מגיע משם, מארץ-ישראל. כאן המצב מחמיר והולך. בימים הבאים תתפרסם חוקה יהודית חדשה. זהו הדבר הבוער ביותר. גם את הרפורמה האגררית חושבים לפתור על חשבון היהודים. את האחוזות הנמצאות בידי היהודים יחלקו לאיכרים, אבל באחוזות הגדולות-באמת לא יגעו. אני משערת שכך יעשו.

 

___________________________________

[1] המילים כתובות בעברית כך בגוף יומנה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s