רצוני להתקשר עם השכבה העובדת בארץ. אני זקוקה להם והם זקוקים לי וזה קובע את מקומי. אך אין זו בחינה תיאורטית בלבד, כי דרכי זו משפיעה על חיי יום-יום שלי וקובעת את יחסי לתופעות, לאנשים, כבר היום

25.2.1941

[…]
ומה איתי? שאלה זו מעלה הרבה פרובלמות לגבי העתיד והן לא כל-כך ברורות לי וקשה למצוא להן פתרון. מבחינה תיאורטית – בחרתי לי חיי עבודה בכפר. רצוני להתקשר עם השכבה העובדת בארץ. אני זקוקה להם והם זקוקים לי וזה קובע את מקומי. אך אין זו בחינה תיאורטית בלבד, כי דרכי זו משפיעה על חיי יום-יום שלי וקובעת את יחסי לתופעות, לאנשים, כבר היום. ובכל זאת אין זו עדיין דרך ההגשמה. לגבי קיבוץ אני מרגישה כאילו זה עשוי להיות ניסיון יפה ומעניין לשנה-שנתיים. אבל קשה לי לתאר את עצמי חיה כל ימיי בקיבוץ. מצד אחד, אני מרגישה את עצמי קשורה לציבור. ועם זאת, כל אדם זקוק לחופש אישי, לשקט, לאפשרות של איניציאטיבה חופשית. יש בי בלבול תכונות. פעם אני מרגישה כך ופעם להיפך. עליי לנסות בכל אופן לחיות בקיבוץ, בכדי לדעת אם חיים אלה מתאימים לי. ואם לא? – רצוני להישאר על-כל פנים בחקלאות. אך לא במושב. כי שדה-הפעולה הוא שם מצומצם מדי. ואם לא כך ולא כך – אז איך?
השקפתי, יחסי לחברה, לסוציאליזם – אף בהם ישנה התחלה של התפתחות. אין אצלי מהפכות פתאומיות, אלא התפתחות איטית, מתוך הכרה והבנה, ואולי יותר מכך – מתוך רגש. אבל תוקפו של הדבר איננו פחות משום כך. אמנם החינוך, העבר, הטבע שלי – מקשרים אותי בהרבה מובנים לחיים ההם. לא בית-קפה, שמלות או דירות מפוארות ומותרות הם המעלות בעיניי לחיים ההם. אך כשאני יושבת ומחפשת במחשבה את המעלות של החיים ההם, שאין להשיגן בחיי העבודה שבחרתי לי, הרי הדבר היחיד העולה על דעתי הוא הפנאי, הזמן החופשי ללימוד, לקריאה, למחשבה. הדבר האחרון חסר לי ביותר. זאת אומרת, בחוסר זה אני מרגישה יותר. חוסר זמן לקריאה אמנם משפיע לרעה על התפתחותי, אבל אני פחות סובלת מזה. אולם לפעמים, כשאני מרגישה כי הימים עוברים ואני מסתפקת במחשבות המצומצמות בעבודתי בלבד, שאמנם מעניינות ומעסיקות אותי, צר לי בכל-זאת להרגיש איך אובדים לי תחומי חיים ומחשבה רבים שלא רכשתי אותם ולא הכרתי אותם. חבל לי על כך, כי נדמה לי שזהו יותר מאשר הפסד אישי שלי.
הנה עולים בי רעיונות בשטח עבודתי. "המצאות" קטנות, די מוצלחות, אבל טובות להקלת העבודה. כעת אני חושבת הרבה על שיטה להחלפת קן-ההטלה האוטומטי, והשאלה באמת מעסיקה אותי. יש לי רעיון, ואיני יודעת עדיין אם אפשר להגשים אותו: לחזק גיר צבעוני, או חומר-צבע אחר, על פי-הטבעת של העוף, אשר יסמן באופן כזה כל ביצה. לכל תרנגולת יהיה סימן המיוחד לה. זה מצלצל קצת מוזר ומגוחך. אבל נדמה לי שהמחשבה אינה רחוקה כל-כך מאפשרות ההגשמה, ואני רוצה עוד קצת לחקור בזה. אבל יש ואני חושבת: העופות, ההטלה, הכלכלה של הארץ – אלה, באופן יחסי, הם בסדר, או יסתדרו גם בלעדי. הם בנויים על בסיס בריא ונמצאים בידיים נאמנות. אבל הארגון הכללי, הפוליטי, החינוכי והחברתי – הוא כל כך מוזנח. ושטחים אלה הלא קובעים במידה כה מכריעה את גורלנו, את עתידנו. האם לא הייתי מוכשרה לתת את ידי לעזרה שם? נוכחתי לפעמים שיש לי כישרון להשפיע על אנשים, להרגיע אותם ולהלהיב אותם. האם מותר לי לסלק את התכונות האלו, להסתירן ולא להשתמש בהן? ובמקום זה להשתקע במחשבות על המצאה שתחליף את קו-ההטלה האוטומטי? איני יודעת אם זו היא ברכה או קללה: כל דבר שאני מתחילה להתעסק בו עשוי לעניין אותי ותמיד אחפש בו את אפשרויות החידוש, התיקון, ההתפתחות, בין שזה מילוי שקים ובין שזו שאלת עתיד האנושיות. אבל בתוך סבך הדברים אני מאבדת את עצמי, את עצם חיי. ואם יבוא יום שלא תהיה בי כבר הגמישות להשתנות וההתלהבות לבנות? – לפעמים נדמה לי שאני משקרת ומרמה את עצמי, משחקת משחק עם עצמי ושמחה שמכנסי חקי וחולצה כחולה הולמים אותי. שמחה שגם אני יכולה לעשות את העבודות שכל אחד מסוגל לעשות אותן ומוותרת על אותן עבודות אשר אולי רק ליחידות הכישרון לעשותן. אינני חוששת שאני מעריכה את עצמי יותר מדי ואינני מתגאה בתכונותיי החיוביות. הן לא בזכותי קיבלתי אותן, אלא מלידה הן בי, מטבע, ואני שמחה רק על כך שאני זכיתי בהן. ומחובתי, נדמה לי, לנצל אותן. האם אנצל אותן? האם דרכי היא הדרך הנכונה? יהיה עתידי אשר יהיה, לא אצטער גם לרגע על שנתיים אלו . בכל מקום שאעמוד בו – יתנו לי שנתיים אלו אפשרות להבנת כל אדם עובד וכל עבודה, יקשרו אותי לכפר העברי ברגש, ואני מקווה שגם בפועל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s