ראשיתה של דרך בניין פנימי. תחילת התבהרות של השקפות, מבט יותר חודר

2.1.1941

שוב שנה חדשה. אם רצוני למסור דין-וחשבון, עליי להפריד בין שני עולמות: אחד חיצוני ואחד פנימי. החיצוני היה רועש וסוער, כולו דם, הרס ובלי תכלית. הפנימי שקט. המשך לראשיתה של דרך בניין פנימי. תחילת התבהרות של השקפות, מבט יותר חודר. רק התחלה ציינתי. בשנה החדשה אני מקווה להתקדמות במובן זה. מה לקוות מן העולם "ההוא"? אני חושבת שיש לקוות להתגברות אנגליה, אבל איך זה ישפיע על מצבנו-אנו אין להגיד. אני מפחדת לדון על הארץ, כי רחוקה הייתי מכל הפעולות שנעשו וייתכן שמשום כך סבורה הייתי ששורר חוסר-פעילות בכל הארץ. אבל אין לי ספק שהזנחות ושגיאות לאין מספר מקלקלות את חיינו.
עוד מילה על עצמי. הייתי חולה כמה ימים בצהבת. עדיין איני בריאה לגמרי. אבל מה שמדאיג אותי יותר מכל: שוב מרגישה אני דקירות בלבי. נוראה לי המחשבה, שאולי לבי לא יהיה בריא. ולא בגלל זה שאני מפחדת למות צעירה (אמנם, אני אוהבת באמת את החיים), אלא יותר מפחדת אני, שדבר זה יכול לקבוע את דרכי בחיים ולא אוכל לבחור באופן חופשי את עבודתי. עם הרופא טרם דיברתי ואני דוחה את הדבר מיום-ליום. רוצה אני להרגיע את עצמי שזה לא כלום. זהו מה שנקרא "פוליטיקה של בת יענה"…
כותרת: רצוני להתקשר עם השכבה העובדת בארץ. אני זקוקה להם והם זקוקים לי וזה קובע את מקומי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s