נתעורר בי רצון להישאר. לא בגלל יופי הנוף בלבד; ראיתי דבר גדול בראשיתו, ויש לי רצון להשתתף בו

18.10.1941

אתמול היינו בקיסריה בחג המים. בהזדמנות זו ראיתי בפעם הראשונה את הנקודה. היא באמת מקסימה ונתעורר בי רצון להישאר. לא בגלל יופי הנוף בלבד; ראיתי דבר גדול בראשיתו, ויש לי רצון להשתתף בו. כן יודעת אני, שהם זקוקים לי מהרבה בחינות, ואף אני אוכל למצוא כאן הרבה. רק בחברה אני מפקפקת. היא כה רחוקה ממני לפי השכלתה (לא בהיקף, אלא בצביון) והשקפתה, שזה מפחיד קצת. המצב החברתי בכלל ירוד למדי בקבוצה, בגלל קירבת העיר והעבודה בנמל. אבל מושכת ההתמסרות לחזון, ל"מפעל". זה כמעט הכוח היחידי אשר מלכד את החברה. אני הבעתי רק רושם ואין לי עדיין זכות לחרוץ משפט. השגיאה הנושנה שלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s