המטרה והעיקר בחיים – האמת, לא כפי שהיא משתקפת בעצמה, אלא כפי שהיא משתקפת במציאות

28.3.1942

[…]
פעמים רבות אני זוכרת את הספר "דרכו של טיכו ברהה לאלוהים"[1] . אני רואה כיצד אני הולכת בדרכו של טיכו, בדרך היהודית הזאת, ואם גם ארצה לבחור בדרכו של קפלר, התבדלות מהעולם, איגואיסמוּס ואריסטוקרטיה רוחנית – לא אוּכל לעולם, כי המטרה והעיקר בחיים – האמת, לא כפי שהיא משתקפת בעצמה, אלא כפי שהיא משתקפת במציאות. ייתכן שדרך זו מוטעית היא. ייתכן שאם כל אחד יהיה דואג לעצמו – הרי זו דרך טבעית. מלים אלו סתמיות הן. נכון שהדרך האנוכית היא הטבעית, אבל היהדות בחרה דווקא לא בדרך הטבעית, כי אם בדרך ההפוכה, ועל-כן הקשה, נגד הזרם. אני גם זוכרת את שיחותי עם יוסף, הוא לימדני לראות את הקווים האלה.
והבית – כל כך רחוק. והשלום – אפילו לדבר עליו קשה עכשיו. אנחנו חיים את הרגע. במידה שיש תוכניות – הן נדחות לאחר המלחמה. ובינתיים, מה יהיה? על זה אין מדברים.
די, עייפתי. אשכב לישון. רק מילה אחת על הקיבוץ: אני משוכנעת היום יותר מאשר לפני כן, שזאת היא צורת החיים נכונה, צודקת ביסודותיה. רבים הקשיים בדרך. ובודאי עוד תעבור שלבים הרבה עד שתוכל לספק באמת שכבות רחבות. אבל המסגרת היא טובה, והכל תלוי באנשים, מה תוכן יכולים הם להכניס לתוך המסגרת.

______________________

[1] למכּס בּרוֹד

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s