הדרך היא באמצע – לבדוק ולקיים את דרישות הטבע והיום-יום לאור אידיאולוגיה ברורה ומכוונת

18.11.1941, גינוסר

למעלה משבוע הנני כבר כאן, בגינוסר. קשה עדיין להוציא משפט. אפשר אולי לדבר רק על רשמים ראשוניים. בחברה מצאתי מספר אנשים בעלי-רמה. אני בטוחה שהייתי יכולה למצוא בהם עניין וחברות – אבל החברה אינה ערה די. בכל זאת יש לי רושם שזו חברה טובה, אבל עוד חסר לה ביטוי חברתי. חוסר זה מתבטא בכל השטחים של הפעולה המשותפת – החל מחדר-הקריאה ועד לאספה הכללית. אני מרגישה שמשפטי מעורפל ואינו מנומק דיו. זהו רושם בלבד, וגם בתור כזה הנהו שטחי ועל כן מוטב להפסיק.
הכרה קיבוצית ברורה חסרה ודאי למספר ניכר של חברים. הקשר שלהם לקיבוץ: אהבת המקום, קשר חברותי, ופשוט הם מרגישים כאן את עצמם טוב – גורמים העלולים לפעמים לקשור אדם למקום יותר מכל הכרה – אבל אינם מקדמים ומפתחים את חיי החברה במידה המספקת ובכיוון הרצוי. "רצוי" – מילה קשה היא. הדבר יחסי מאוד. ואולי זה הרצוי דווקא – לתת לחיים להתפתח, לפי גורמים טבעיים פשוטים בלי כוונות האידיאולוגיה? – כמובן אני מצדי לא אסכים לזה וכמובן שגם הקיבוץ לא. הדרך היא באמצע – לבדוק ולקיים את דרישות הטבע והיום-יום לאור אידיאולוגיה ברורה ומכוונת.
[…]

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s