אם נעמוד בשעת קריאת ספר או נוכח פקיעתו של פרח, פנים-אל-פנים עם אלוהים, ידוע נדע שעמדנו במבחן לתורת הדת

1939, יוני

בשיעור האחרון לדת נפרדתי ממורתי גיאורגי במילים הבאות:
לפני שמונה שנים, בשעה שחיכינו במתיחות מעורבת בסקרנות לשיעור הראשון, נראה במרחב בלתי-מושג היום בו נבוא להיפרד ממנה, כדי להביע לה תודתנו.
היום, לאחר שמונה שנים, אנו חשים, שהזמן היה בעל שיעור עצום, לא מבחינת דפי הלוח, אלא מבחינת השינויים שחולל בנפשותינו. על שינויים נפשיים שחלו בנו, על התעצבותנו והתפתחותנו חבים אנו יותר מאשר ישוער לאותם שני השיעורים, המופיעים בלוח-השעות שלנו כמיועדים לדת. לאמיתו של דבר היו אלה שעות מוקדשות לנשמה. הם הקנו לנו את התודעה היהודית והורו לנו כי יהודים אנו וכי היהדות ירושה כבירה היא: תרבות בת ששת אלפים שנה, המגלמת את המוסר העילאי ביותר, אמונת-אלוהים מצורפת וייעוד נשגב. הואר לנו המוסר במלוא זהרו, ולמדנו לבקש אלוהים. וכה נעים היה להתנהל בדרכים של אידיאלים נישאים, בהדרכת המורה גיאורגי, אשר אצלה מישותה הבנה, טוב-לב ואמונה, ואישיותה הייתה בבואה לאותם האידיאלים שהיא הציבה לפנינו.
עדיין אין אנו יודעים להעריך כמה למדנו במשך שמונה שנים אלה. אם בעוד שנים יהדהד באוזנינו משפט-נחמה מספר הנביאים, אם נהיה שוחרי חוק, צדק ואהבה, ונתרום תרומה לאושרו של אדם; אם נעמוד בשעת קריאת ספר או נוכח פקיעתו של פרח, פנים-אל-פנים עם אלוהים, ידוע נדע שעמדנו במבחן לתורת הדת.
במקרים אלה נזכור, בהכרת טוב, את דבריה החמים ורווי-האמונה של המורה גיאורגי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s