שרויה אני עתה, כך אני חושבת, במסע החשוב ביותר של חיי. בטוחה אני כי צדקתי בהחלטתי

אלכסנדריה, 18.9.1939

[לאמא]

האוניה עוגנת בנמל אלכסנדריה, ואיני יכולה לראות את העיר, כי הייתי בטלנית ואיחרתי בבקשת הוויזה. בתחילה התעצבתי מאוד, כי נאמר לי שהעיר יפה ומעניינת. אך יש גם יתרון, שלא אבזבז את כספי. עלייך לדעת שהנסיעה היא יפה ונעימה. אני נהנית ממראה הים, ממזג-האוויר היפה.

החדשות הפוליטיות המגיעות אלינו מאירופה מעוררות התרגשות רבה באוניה, כי לרוב הנוסעים יש קרובים בפולין. גם אני רוצה הייתי לראותך בקרוב בארץ. אני יודעת, אמא, שכעת אינך חושבת על כך, בכל-זאת דעתי היא שזה הפיתרון הטוב ביותר.

אמש רקדנו, שרנו שירים עבריים, היה ערב נעים.

עלי לכתוב קצת גם על הרגשותיי. אכן, שרויה אני עתה, כך אני חושבת, במסע החשוב ביותר של חיי. בטוחה אני כי צדקתי בהחלטתי. מדי שוחחי עם אנשים החוזרים לארץ, המכירים כבר את החיים בה, אני מתחזקת בדעתי שאהיה מרוצה שם. בקרוב אכתוב על כך יותר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s