ישנם קשיים כלכליים ורבות גם השגיאות; אבל אנחנו בבית, חופשיים ומטרה לנו ועתיד

נהלל, 18.12.1939

לחוג "מכביה" בבודאפשט

אם כי אני ממעיטה לכתוב, אל תחשבו שאינני מרבה לחשוב עליכם. בערבי יום ג' אני נזכרת שאתם בוודאי מדברים עלינו – על הארץ-ישראליים. הרגשה נפלאה היא שגם את עצמי רשאית אני לכלול בתוכם. אני מודה ומתוודה שאך מעט מאוד עסקתי כאן בתולדות הציונות ובאידיאולוגיה; לא כמו בבית. לעומת זאת אני מרבה לדבר עברית, והתקרבתי מאוד לרעיון החלוצי ובכלל לדברים מעשיים. וזה טבעי לגמרי. בבית מתכוננים לעליה ומניחים את היסוד לבנייה שצריכה להימשך כאן. אני מרגישה שהבאתי איתי יסוד מוּצק למדי, ואוכל לבנות עליו חיים יפים ומועילים. הוא גם יאפשר לי לקחת חלק בעבודה המשותפת הנמשכת כאן.

[…]

לאחר הנימה הנלהבת שלי בבית, בוודאי לא תרגישו במכתבי את התלהבותי הקודמת. אולי תחשבו שהתייאשתי, או לכל-הפחות שהאידיאליזם שלי פג. אבל לא התאכזבתי ואמונתי בארץ לא פגה. נכון, כעת רואה אני שאסור לדבר על ארץ-ישראל כעל ארץ החלומות. רבים הם שאינם יכולים לצייר להם את הארץ אלא בשמיים כחולים נצחיים. ומובן שייאושם רב, לאחר שהם נוכחים לדעת שהיא ארצית, ממשית, כמו היום: גשמים יורדים, רוח נושבת וקר למדי. כן, לא תמיד מזג-האוויר כאן יפה; וישנם קשיים כלכליים ורבות גם השגיאות; אבל אנחנו בבית, חופשיים ומטרה לנו ועתיד. אולי מיותר לכתוב מה מסוגלת הארץ לתת לנו, למה באנו אליה ומה קיבלנו בה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s