הַדִּמְעָה

כְּשֶׁדְּמָעוֹת מְכַסּוֹת עֵינֵינוּ,
יְדֵי-בַּרְזֶל חוֹנְקוֹת צַוָּארֵנוּ,
וְאֶת זָוִית-פִּינוּ נַרְעִיד שְׁחוֹחִים,
אוֹמְרִים: אָנוּ בְּנֵי-אָדָם בּוֹכִים.

עֲלֵי פָּנֵינוּ נוֹזְלוֹת הַדְּמָעוֹת,
וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת, אָנָה הֵן בָּאוֹת,
אַךְ כָּל הַזְּמַן מַחֲנִיק וּמַשְׁמִים
וּבְנַפְשֵׁנוּ יֵחָרְשׁוּ תְּלָמִים.

הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ, הָעֹולוֹת וּמְפַכּוֹת,
כָּל-כָּךְ מְעַנּוֹת, כָּל-כָּךְ מְדַכְּאוֹת,
אֶת בַּת-צְחוֹקֵנוּ רוֹמְסוֹת הֵן,
אַךְ אֶת נַפְשֵׁנוּ רוֹחֲצוֹת הֵן.

1937

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s